אומנות רחוב זה משהו שתמיד אהבתי ומשך לי את העין. לשלב אותו עם לבבות אדומים זה בכלל מושלם.
לכבוד הוולנטיינס החלטתי לשתף אתכם במשהו שיגרום לכם להסתכל אחרת על פינות רחוב בכל רחבי תל אביב.
לפני יותר משנה נתקלתי לראשונה בלב אדום מחוט צמר בפינת רחובות תל אביבית. משהו שמאוד היה קל לפספס אבל מהרגע שראיתי אותו, הוא היה איתי בכל מקום.
לפעמים בתוך מסגרת של קופסת נעליים, לפעמים לצד גרפיטי ותמיד במקומות שלא הייתי מצפה להם.
מאז, זה נהפך למעיין שלי עם עצמי - כמה לבבות אני יכולה לאתר ברחבי העיר?
אפילו הצלחתי לגרור לשיגעון הזה עוד אנשים :)
אני לא בטוחה לחלוטין מה המסר שהאמנית מנסה להעביר פה (כמובן שחקרתי ארוכות אודותיה והיא אפילו קיימת תצוגה בעלת אופי דומה של יצירות שונות עם חוט צמר אדום) אבל עבורי מדובר בזריקת אהבה לחיי היום-יום שלנו.
בפקק, בצומת עמוסה, בשיטוט רגלי ברחוב, שם זה תופס את העין. הלב הזה שהוא לא מסמל שום דבר מיוחד אבל מצליח להניע את הרגשות לפרוט על מיתרי הלב הפרטי שלנו.
יש פה אוסף של תמונות שליקטתי ממקומות שונים וימים שונים של הלבבות שתפסו מקום מיוחד בלב שלי...
נתקלתם בתופעה?
האם גם לכם הפשטות הזו מחממת את הלב?
מזמינה אתכם להצטרף למשחק ולמצוא את הלבבות שחבויים בכל פינת רחוב בתל אביב וכמובן לזכור שלאהוב צריך בכל יום ולא רק בחגים של אהבה.
שיהיה שבוע מלא אהבה ולבבות צמר אדומים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה