The GIFT that keeps on giving

קצת קשה לי להתחיל ולהסביר את רגע הגילוי שלי.
הרגע שבו שמעתי לראשונה על מגזין "Gift".
ניסיתי לפני מספר ימים לשחזר בשביל חברה את אותו הרגע (כי יש לי נטייה ספק מעצבנת ספק קסומה) לרדת לפרטים הכי קטנים שיש כשאני מספרת סיפור.
די בטוחה שנתקלתי בתמונה כלשהי שמקושרת אליהם באינסטגרם והסקרנות שלי לא איחרה להתעורר.
שיטוט קל הוביל אותי להבין כי מדובר במגזין צבעוני למדי, לא ידוע אם מדובר בייצוא מקומי או שמא משהו עם ניחוח של חו"ל. נכנסתי לאתר. שוב צבעוניות שלא משחררת. 25$. לא הצלחתי להחליט אם זה יקר או לא אבל כשאני סקרנית כמעט שום סכום הוא לא יקר מידי.
משהו הסיח את דעתי ועזבתי את הנושא.
אחרי כמה ימים שוב יצא לי להיתקל בהאשטאג שמקושר למגזין ואז כבר לא ידעתי שובע.
#ijustgotmygiftmag.
כל מי שמקבלת את המגזין מוזמנת לעלות תמונה ברוח העיתון לאינסטגרם. כאמור, צבעוני ומוקפד זה האיפיון הכללי של רוב התמונות. בלוגריות מחו"ל שמעלות אותן ומלא תגובות נלהבות ונוטפות סטייל.
עכשיו כבר אין מקום להסחות. נכנסתי למוד חקירה נרחב.
יעל רגב היא המוח מאחורי היצירה. זה הבייבי שלה שאני חוקרת לגביו.
הופתעתי לגלות רזומה מרשים במיוחד שמקושר לשם שלא הכרתי לפני רגע וההערכה שלי גדלה מרגע לרגע.
אז כן, מגזין כחול לבן עם ניחוח בינלאומי. הכל כתוב באנגלית כדי לפנות לכמה שיותר אנשים. מאוד נשי. בקטע של עוצמה נשית.
ידעתי שהוא צריך להיות שלי.
27 דולר אחרי זה, המשכתי לחקור (שני דולר יותר כי הלכתי על האופציה שכוללת גם את הפוסטר גלידה).
זה גיליון ראשון וכרגע יחיד של המגזין. הוא מהלל את עולם הדפוס אך עם טוויסט - הוספת פריטים מוקפדים בעבודת יד בתוך דפי העיתון המודפסים באהבה.
איזה רעיון גאוני הייתה המחשבה הראשונה שלי. איזו עבודה קשה זו הייתה השניה.
אתה מתחייב פה לאיכות מסויימת כשכל גיליון עובר תחת יד אנושית ולא רק מכונה קרה שמוציאה דפוס חם.
ככל שעבר הזמן וחיכיתי לגיליון שלי ככה ציפיתי יותר ויותר למתנה שלי.
אחרי שבוע (אולי שבוע וחצי) העיתון הגיע. ארוז בעטיפת קרטון יפהפייה שמעבירה ישר תחושה של אושר.
באמת הרגשתי שקיבלתי מתנה ופתחתי בזהירות את האריזה רק כדי לגלות שכל מה שחשבתי וכל הבילד אפ היו שווים את זה.
העיתון הזה באמת קסום, הוא מלא באופנה, תוכן ונשים חזקות ומרשימות. ללא ספק נותן דרייב ומציב יעדים לשאוף אליהם.
אנחנו המין החזק, את זה אני יודעת אבל המגזין הזה מהלל אותנו.
באמת שמדובר ביצירת אומנות, מרגישים את הירידה לפרטים ואת תשומת הלב, מרגישים את העשייה ממקום טהור ואין ספק שזו קנייה שאני שמחה שעשיתי.
בימים אלה הגיליון השני בפיתוח, נתקלתי במספר טיזרים שמעוררים את הסקרנות שלי לגביו וגם את התאבון שלי לטרוף אותו.
לסיכום, מדובר במגזין הכי מקורי וחדשני שאני נתקלתי בו. דווקא בימים שהכל זמין לנו באינטרנט ובאינסטנט מדובר בשינוי מרענן ורצוי בנוף היומיומי שלנו.
תפנקו את עצמכן במתנה הזו, זה יהיה שווה את זה, ואם עדיין לא השתכנעתן, תקפצו לאתר של המגזין ותתנו לקסם לסחוף אתכם.
מקווה שאהבתם,
נוי :)

אהבה ושמה פסים

פסים לאורך זה מרזה.

זו עובדה ידועה כמעט כמו זו ששחור מרזה.

זה יוצר חיתוך מחמיא לגוף ומפסל אותנו לחלקים ארוכים ודקים.

למרות זאת, אני גיליתי לאחרונה שפסים לרוחב הם דווקא אלו שהשתלטו על הארון שלי.

מבלי לשים לב הסתננו לי למלתחה מספר פריטים בפסים רוחביים ואני לא מצליחה להפסיק לשלב אותם שוב ושוב באאוטפיטים השונים שלי.

אחד המפוספסים היותר אהובים עליי זו שמלת פסים שהזמנתי מאסוס.

כבר באתר ידעתי בדיוק מתי אני רוצה לחנוך אותה לראשונה - בפריז.

ארזתי אותה איתי וידעתי שביום הראשון שלי בפריז אלבש אותה. שילבתי את השמלה עם כובע צ'רלי צ'פלין שחור ויצאתי איתה ליום ארוך של הסתובבות בפריז שכלל גם הופעה של ביונסה.

עוד אאוטפיט פסים שיצא לי ללבוש בפריז הוא אחד שנקנה במלואו שם. 

ברנדי מלוויל זו רשת בגדים אמריקאית שנתקלתי בה לראשונה דווקא ברומא במקריות מוחלטת ומאז אני מכורה. היא לא הכי זולה אבל הבדים הרכים וגזרות הבייסיק הם מספיק בשבילי כדי להשקיע קצת יותר.

משם קניתי את המכנס השחור וחולצת הקרופ-טופ פסים מה שיצר לוק נוח ונעים. במקרה (שהבחנתי בו רק מאוחר יותר) גם למראה הזה הוספתי את אותו הכובע.

יש עוד כמה פסים שמבצבצים בארון שלי ואני מניחה שהאהבה הזו לא תדעך בקרוב...

מקווה שאהבתם,

נוי :)

מה אני לובשת:

שמלה - אסוס (דומה כאן וכאן)

כובע - פרימרק (דומה כאן וכאן)

חולצה ומכנס - Brandy melville

תיק - פרימרק

משקפי שמש - ריי באן

Dreaming is believing

הלוק הזה נוצר בהשראת הסרט הסגול לשיער שעשה לי חשק לוינטג'.
על החולצה יש הדפס של ריסים מה שנותן לה מיד מראה ייחודי יותר מסתם חולצה לבנה עם פרינט שחור.
ג'ינס קרעים בהיר וזוג נעלי עקב להשלים את ההופעה וזה כל מה שהלוק הזה היה צריך בעצם.
בעיניי אין מקום יותר טוב לוינטג' מנמל יפו.
ראיתי בחניה בנמל את הבימבה המהממת הזו וזה יישר סגר לי את ההרגשה של הלוק.
האהבה שלי לויטנג' לא עוצרת רק בבגדים (יש פוסט שלם שמוקדש לזה),
מקווה שגם אתם אהבתם,
נוי :)

אני לובשת:

חולצה - עדיקה

ג'ינס - זארה

נעליים - אוסף פרטי

תיק גב - פרימרק

משקפי שמש - ריי באן

סרט לשיער - רוני קנטור

Date Night - Lady in red

דייט נייט עבורי הוא ללא ספק עניין שבשגרה.

בין אם זה עם הבן זוג או חברה טובה, אני מאוד בעד לקחת ערב בשבוע וללכת למסעדה טובה, בית קפה או אפילו סתם לאכול גלידה (את הפוסט על קוקיז כבר ראיתם?).

זה שובר שגרה, זה מהנה ולפעמים זה בדיוק האיוורור מסדר היום שאנחנו זקוקים לו.

זריקת אדרנלין, סיבה להתגנדר ופחמימות הם סיבה לצאת מהבית גם כשמזג האוויר מתחיל להתקרר.

זה בדיוק מה שעשיתי לפני כמה ערבים.

'זרקתי' על עצמי  משהו וקבעתי עם חברה לאכול במסעדה מקסיקנית בפלורנטין.

בחרתי במוטיב חזק של אדום ושחור.

הלכתי על שמלה קיצית עם ז'קט שמחמם בדיוק במידה הנכונה.

מקווה שאהבתם,

נוי :)

מה אני לובשת:

שמלה - אסוס (היא עכשיו בסייל!)

שרשרת - nasty gal

תיק - אסוס

מעיל - פרימרק

נעליים - זארה

גלוס - איב סאן לורן (גוון 20)

All the cookeez in the world!

אני אוהבת אוכל.
מתוק. מלוח. You name it.
ואני ממש מתקשה לעמוד בפיתוי או חלילה לדחות סיפוקים כשאני שומעת על מקום חדש ומסקרן.
ממש ככה היה כששמעתי לראשונה על קוקיז.
מאפייה וגלידריה נפגשות ומביאות לאוויר העולם ילד.
ללא ספק מדובר פה או בפרץ גאונות או בתוצר של מאנצ' לילי אבל אני כבר נפלתי שבי לקונספט.
עוד באותו יום שנתקלתי בכתבה גררתי את אחת החברות היותר טובות שלי למאנצ' מסוג אחר - מאנצ' סוף יום עבודה.
קוקיז ממוקמת בחדר הימני של לב תל אביב. דיזינגוף 116. מיקום שגם לו יש משמעות גדולה.
קל מאוד לזהות את המקום שמתהדר ב'שלט' בטון מוארך אותו ניתן לראות עוד מפרישמן.
הריח תופס אותך גם אחרי כמה צעדים מהרגע שראית את השלט.
עוגיות טריות שנאפות בתנור לא גדול משתלטות על חוש הריח ומהר מאוד חוש הראיה מצטרף.
המקום בעל טוטאל לוק ורוד עם נגיעות של עץ כדי לשבור את המראה הגירלי.

אבל הרבה מעבר לעיצוב המוקפד, קוקיז מציעים מבחר.

14 סוגים שונים של עוגיות ו-15 טעמים שונים של גלידה.

נכון, מדובר בפחות טעמים מבגלידריה ממוצעת אבל באמת שאין טעם להקשות עוד יותר את קבלת ההחלטות.

אני הלכתי על מיקס של שתי עוגיות - סוכריות צבעוניות ודאבל שוקולד כמפריד ביניהן 'הבצק של קוקיז'. גלידת וניל עם חתיכות בצק עוגיות.

קוקיז טעים כמו שהוא יפה לעין ונותן לך להינות מכמה עולמות במקביל.

במקום נמכרות העוגיות בצנצנות יפות או קופסאות פח כמו גם ביחידים, הגלידה נמכרת בפני עצמה או במשקל וכל האווירה במקום עושה חשק לחזור ולנסות עוד טעימים חדשים.

אני יודעת שאני עוד אחזור לנסות את ה'קוקיזשייק' שלהם ממש בקרוב...

תהנו,

נוי :)

תפריט קוקיז

חלק מסוגי העוגיות השונים

שלל טעמי הגלידה

 

רעיון מעולה למתנה

 מארזי עוגיות בגדלים שונים 

וקצת צידה לדרך 

"שתי עוגיות וגלידה באמצע"

על מי לשים את הפוקוס?

אהבה חדשה לדברים ישנים

לפני כמה חודשים נכנסתי לאחד האתרים היותר אהובים עליי - urban outfitters.

אורבן מחזיקים בגדים מהממים אבל אני אישית מכורה לדברים שהם מביאים לבית.

יש שם הרבה מוטיבים שמבחינה עיצובית אני מתחברת אליהם ואחד הדברים שיותר הלהיבו אותי היה הפטיפונים שלהם.

אורבן בשיתוף פעולה עם חברת crosley הוציאו דגמים משגעים של פטיפונים חדשים עם תחושה של פעם.

ידעתי שאני צריכה את אחד החתיכים האלה בחיים שלי, אפילו ידעתי איזה דגם ורק חיכיתי להזדמנות להניח את הידיים שלי על אחד.

למזלי ההזדמנות לא איחרה לבוא ומצאתי את עצמי בלונדון (העיר האהובה עליי בעולם כולו - יוקדש לה פוסט נפרד בהמשך) עם אחת מחברותיי הטובות שידעה שבאיזשהו מקום הסיבה העיקרית שטסנו היא כדי שאני אקנה פטיפון.

לאורבן יש המון סניפים ברחבי ארה"ב ובאירופה. באנגליה יש הכי הרבה סניפים מבין מדינות אירופה ובלונדון במיוחד.

אם אני לא טועה כבר ביום השני שלנו קניתי אותו. קצת התלבטתי לגבי הדגם אבל בסוף הוחלט על זה שמשדר הכי הרבה וינטג' אפיל.

לונדון מלאה בחנויות יד שנייה שמחזיקות תקליטי וינטג' ששמורים היטב ומוכרת אותם במחירים מגוחכים (5 פאונד לתקליט) וגם בחנויות שמוכרות תקליטים חדשים לגמרי של אמנים עכשווים.

יצאתי עם שלל לא קטן וכך התחיל להיערם לו אוסף התקליטים שלי.

גם בארצנו הקטנטונת לא חסרים מקומות שמוכרים תקליטים ישנים (ואפילו חדשים!) כך שכל כמה חודשים אני מפנקת את עצמי בהרחבת האוסף עוד קצת..

הפטיפון שלי שייובא באופן אישי ובאהבה רבה ממוקדם על השידה שליד המיטה שלי ואני מקפידה לשמוע בו כמה שיותר. אין ספק שהוא אחד הפריטים האהובים עליי.

עוד פריט שתופס מקום אהוב במסגרת האהבה שלי לדברים ישנים הוא מצלמת הפולארויד שלי.

המצלמה הראשונה שקניתי לעצמי הייתה לפני 6 שנים בניו יורק והיא הייתה הוצאה די גדולה עבורי בזמנו אבל ידעתי שאני לא יכולה לוותר על ההזדמנות הזו. מה שלא לקחתי בחשבון זה את העלוית של הפילם של המצלמה. לצערי זה יצא 20$ לפילם של 10 תמונות. הוצאה די גדולה במצטבר.

שמרתי על הפילם שלי לרגעים מיוחד ממש ומידי פעם בדקתי אולי ירדו מחירי הפילם.

אומנם המחירים לא השתנו בחלוף השנים אבל דווקא בשנה האחרונה מצלמות הפולארויד חזרו לאופנה ובגדול!

לכל אושיית אופנה/בלוגר יש אחת. הן מגיעות במלא צבעים והעלויות של הפילם שלהם הופכות אותם לרכישה ממש שווה.

אני את שלי הזמנתי מאיביי (מצאתי אותן גם בארץ אבל מיותר לציין שהמחיר שלהן ושל הפילם שלהם בארץ הוא מחריד) פלוס 5 אריזות של פילם בעלות של 350 ש"ח. 

יש למצלמות האלה מלא סוגים שונים של פילם עם מסגרות שונות ולא בהכרח הלבנות הקלאסיות מה שהופך אותם לעוד יותר כיפיות ומהנות.

אפילו הזמנתי לא מזמן מדבקות מיוחדות לתמונות כדי להפוך את המסגרת של התמונה לייחודית יותר.

מקווה שגרמתי לכם קצת לשנות את החשיבה על דברים ישנים,

נוי.

חדש מול ישן



הבייבי שלי





איימי, חיפושיות, בוב, לורד וקייטי - רק חלק מהאוסף



האוסף שלי עד כה



גם אדל תהפוך לקלאסיקה עם הזמן

המדבקות הצבעוניות שניתן להדביק על התמונות וליצור מראה ייחודי יותר

The magic of neve tzedek

נווה צדק מסתיר מגוון של פינות חמד.

אחת האהובות עליי היא החצר הפנימית של מרכז סוזן דלל שמספקת שקט מהסוג שקשה למצוא בתל אביב.

באופן כללי האזור של נווה צדק הוא מושלם לשוטטות עם חברה, שיחה טובה או אפילו סתם כדי להנות מהגרפיטי שמשולב בנוף עם בתים של פעם.

כיף 'לברוח' לשם בשביל שינוי האווירה ובשביל הגלידריות המצויינות שיש שם.

נצלו את החג וצאו לכבוש את נווה צדק, מבטיחה שאם עוד לא נפלתם בקסמה, עכשיו זה יקרה..

חג שמח!

נוי :)

Sunset at Jaffe port

אין דבר יותר קסום מאותן שעות בין ערביים, אור הדמדומים עולה את השמיים והכל נצבע בגוונים שם קסם, גוונים של שקיעה.

הלכתי על טוטאל לוק וינטאג' - שמלה לבנה שמיד נותנת אווירה של פעם בשילוב עם נעלי עקב בצבע אדום חמרה שקניתי במכירת בגדים יד שנייה.

כדי לשבור מעט את התחושה של פעם הוספתי תיק 'OMG' מאסוס שבעיניי הופך את המראה להרבה יותר קליל וימיומי.

ואז כל מה שנותר היה לראות את השקיעה המהממת של אותו אחר הצהריים



מקווה שאהבתם,
נוי :)