בליינד דייט עם בלוגר

פוסט ראשון.

האמת? לא הייתי בטוחה שאי פעם באמת אאזור אומץ,ארים את הכפפה ואשב לכתוב את זה.

הרעיון קיים בראש שלי כבר כמה חודשים אבל חבלי לידה ופחד במה מנעו ממנו לקרות עד עכשיו.
אז לא באמת מדובר בדייט ראשון אבל עדיין אני מרגישה צורך לשתף מי אני,מה אני רוצה ואיך אני רואה את העולם, ממש כמו בדייט ראשון.

שם: נוי. גיל: 24. מיקום: בקעת אונו. שאיפות: להיות מאושרת.

כבר הרבה זמן שאני שואלת את עצמי - מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה?
שאלת השאלות. מהסוג שמעסיק רבים וטובים מאיתנו, משני המינים, משלל גילאים וממגוון סיבות.
אז להיות מאושרת זו התשובה הקלה והכוללנית מכולן. משם צריך להיכנס לפרטים הקטנים.
מה יגרום לי לקום בבוקר מהמיטה ולצאת לעוד יום בחיוך? מה ימשיך לעניין ולהלהיב אותי גם בחלוף השנים? מה יגרום לי להמשיך לחקור, לחפש ולחדש כל הזמן?
חשבתי שמצאתי את התשובה לשאלה. שהיא הייתה מתחת לאף שלי שנים.
ק ו נ ד י ט ו ר י ה.

כולם אמרו שזה בשבילי, שזו האהבה שלי וששם אהיה מאושרת. חצי שנה של לימודים וכמה עשרות אלפי שקלים אחרי אני יכולה להגיד שקונדיטוריה, אותו חלום מתוק שהיווה לי משענת במשך שנים הוא לא התחום שאני רוצה להיות בו. אבל עוד על זה בפוסט אחר בהמשך...
כך למעשה מצאתי את עצמי במשבצת ה'התחלה'.

תמיד אהבתי לכתוב, בלוג זה ה-מקום לתת דרור לאהבה הזו.
וזה בעצם מה שאני אנסה לעשות כאן.
הבלוג נועד להגשים את עצמי. הוא עוד לא לגמרי מגובש אבל לשם כך הוא פה. כדי לברר מה מושך אותי בעשייה הזו, מה מעניין אותי ולשתף אתכם (בתקווה שאכן יהיה 'אתכם') בתהליך הזה.

אני לא רוצה להבטיח יותר מידי הבטחות כדי לא ליצור ציפיות שעלולות להוביל לאכזבות אבל דבר אחד אני מבטיחה, כל זמן שלכתוב פה יעשה אותי מאושרת, אני אמשיך לעשות את זה. גם אם רק אני (ותכלס,כנראה שגם אמא שלי) אקרא את זה, זה יהיה החותם שלי. לא בעותק קשיח, לא מודפס אבל 'NoyMade' שחור על גבי לבן.
לי זה גורם לפרפרים קטנים בבטן, כל המסע הזה...
מי ייתן ונזכה לעוד הרבה דייטים משותפים.
נוי.